יום ראשון, 19 במרץ 2017

ייצוג המזרחים בתקשורת



התקשורת מהווה מוטיב מרכזי בחיי היום יום של כל אחד מאיתנו והיא למעשה יוצרת לנו משמעויות ומארגנת לנו את המחשבה על המציאות הקיימת ובכך מעצבת את חיינו. מאמר זה יעסוק בכיצד עדה מסוימת נתפסת בעיני הציבור ע"י התקשורת .


מאז ומתמיד החברה הישראלית כללה מגוון של עדות שהגיעו למדינתו משלל מדינות, כבר מתקופת העלייה עקב הקמת המדינה הייתה חלוקה עדתית מובהקת בחברה הישראלית בין עדות המזרח לבין עדות אשכנז.
רבות הן הפעמים שאנו נתקלים בסטראוטיפים כנגד עדות מסוימות, היום ארצה להתמקד בדרך בה מיוצגים המזרחיים במדינתנו.
התפישה שלנו כציבור מועצבת על ידי התקשורת שמאכילה אותנו סטראוטיפים וגזענות, המזרחים שאנו מכירים אלו הקולניים, עצבניים, בעלי הדיבור הלא מתורבת, אלו העובדים בעבודות פשוטות,שהשכלתם שואפת לאפס, חסרי "כסף לבזבוזים", מלבושם פשוט וזול ותרבותם לא מנומסת ומחוסרת הליכות .
כך למעשה אנחנו רואים את המזרחי עפ"י התקשורת, התקשורת תמיד תשווה דבר מסוים לקיצון לו כי הרי מה הוא דבר ללא היפכו, במקרה זה האשכנזי הוא ההפך המוחלט למזרחי, הוא מבוסס ואמיד, בעל אינטליגנציה, דיבורו מנומס והתנהגותו תרבותית ובעלת הליכות, עובדים בעבודות נחשבות.
נוכל לראות את הדימויים וההשוואות הנעשות במרבית המקרים בין שני הפכים מוחלטים בסרט "סאלח שבתי", זהו סרט ישראלי שבאחת מן הסצנות הידועות ביותר שלו מתואר היחס של יוצאי אירופה ליוצאי המזרח:

בסצנה המוצגת לעיל האישה שניתן לראות כי היא לבנה ובוודאי עלתה מן אירופה לארץ מציבה את עצמה ברמה מעליו ואומרת לדמות המרכזית- סלאח שבתי כהה עור ומזרחי, כי הם יוצאי עדות המזרח צריכים לשכוח את כך מנהגיהם הברבריים שהכירו בארצות מולדתם ולהתחיל לחיות לפי המנהגים בארץ- לפי יוצאי אירופה. סלאח שבתי שואל את הגברת מדוע הוא צריך להשתנות, האם בגלל שליוצאי אירופה זה מפריע? האם אדם צריך לשנות את כל מהותו על מנת להשתייך למדינה שלנו? האם לשם כך הוקמה המדינה? שעדיין נוכל להתייחס אחד לשני כזרים? הקמת המדינה נועדה לפתור את בעיית היהודים שהייתה הפרדתם בגולה וחוסר המדינה להתיישב בה על מנת לחזור ולהיות עם יהודי מאוחד ומה יצא זה עם יהודי שעד היום חי בעולם משלו.
דוגמא נוספת לכך הינה סצנה מן סרט הילדים המפורסם "פוקהונטס";


ב"פוקהונטס" מדובר על אנגלים אשר מחפשים ארץ לכבוש, הם גילו את מקום מגורם של האינדיאנים וביניהם פוקהונטס, בכוונת ג'ון סמית ושאר חבריו למסע החיפוש להפוך את השטחים שמכריזים כעל שלהם(של האנגלים) לאנגליה עצמה כלומר להפוך את השטח הנתון לדומה למאיפה שבאו, ג'ון ופוקהונטס נפגשים ומתאהבים אך ג'ון קורא לא פראית ואומר כי הם הפראים צריכים ללמוד כיצד לחיות בעולם מתורבת כמו זה שהם מתכננים לייצר, ג'ון למעשה מייצג בכך את העליונות שלהם על גבי האידיאנים באמירותיו וחשיבתו. פוקהונטס מסבירה לו כי הוא לא יודע רבות ושלא מבין באמת שאין לשנות עם מסוים ולהפוך אותו לזהה אלא לחיות עימו.
בשני הסצנות הללו נראה כי עדה או עם מסוים מתעלה על השני ורוצה לשנותו על מנת שיהפוך להיות ברמתו, במקום לחיות כשווים ולחיות בתיאום אחד עם השני מנסים ה"נחשבים" להפוך את השאר לכמוהם.
לפי דעתי אנו צריכים לשאול את עצמינו כמה שאלות חשובות,
האם המזרחי באמת מתנהג באופן ברברי?
האם המזרחי באמת מצטייר כעבריין?
מי אמר שמזרחי פחות טוב מאשכנזי? בפועל אדם נשפט על פי מוצאו אך לפי דעתי הוא גם נשפט לפי מידותיו, ערכיו, אופיו והתנהגותו, אך האם כל המזרחים קולניים ועצבניים? לא, לא כולם. כל אדם הוא אדם בפני עצמו , כל אחד נבדל מהאחר במעשיו ובאופיו ולכן לדעתי לא אמור להיות שוני המבוסס על רקעו העדתי.
האם באמת המזרחי מתלבש מוזר? מי קבע שכך הדבר?, הרי שהכל עניין של נקודת מבט, אחד יכול לחשוב שהלבוש מוזר והאחר להפך. והשאלה המשמעותית ביותר שעליה רובנו צריכים לעשות חושבין היא- האם אנחנו כציבור נמשיך להאמין לכל דבר ודבר שאנו רואים בתקשורת?
אני אישית מסתייגת מהסטריאוטיפים כנגד המזרחים, למרות שישנו בסיס אמת לסטריאוטיפים האלו ונכון שישנם מזרחים שהם קולניים וצעקניים, חמי מזג ודיבורם ירוד אבל ישנם כאלו שהשכלתם גבוהה ודיבורם נאות ורהוט. לדעתי אדם אמור להישפט על פי מי שהוא כבן אדם ולא מאיפה בא ומאיזה מוצא הגיע. כל אדם ראוי להערכה (אישית ומקצועית) מחוסרת דעה קדומה לגבי עדתו או מוצאו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה