הסרטון לעיל הינו למעשה אחד מן השירים המופיעים בסרט הילדים "מלך האריות" אשר אותו שר סקאר אחת מן הדמויות המרכזיות בסרט. לפני שאוכל להסביר את השיר וכיצד משקף את אופיו וטבע פעולותיו של סקאר, הנה רקע לדמויות המרכזיות יותר בסרט החיוניות להבנת התרחישים בשיר...
סימבה -
סימבה הוא המיועד להיות המלך הבא על העמק. הוא הבן של מואפסה וסאראבי, אחיינו של סקאר (אחיו של מופאסה). בתחילתו של הסרט ניתן לראות שסימבה נולד כבן מלוכה, כבר הרגע בו הוא נולד ניתן לו עתידו, להיות המלך הבא על העמק, העתיד שלהם נקבע מראש, ללא כל חשיבה, סימבה מקבל את היעוד למלוכה מעצם היותו בנו של המלך, מופאסה. בקטע זה בסרט חל אובדן הילדות, סימבה הוא גור, הוא אמור להיות כמו כל הילדים, לשחק ולא לחשוב על מה יקרה כשיגדל, סימבה חושב וחושק במלוכה אשר הוא אמור לקבל לאחר אביו. דבר זה מאפיין את אובדן הילדות, הילדים רוצים להתבגר יותר מהר ולעסוק בדברים של מבוגרים במקום להתעסק בדברים של ילדים. כאשר סימבה היה קטן רפיקי מציג אותו בגאווה ומרים אותו מעל צוק התקווה על מנת שכל חיות העמק יוכלו לראות את בן המלך. סקאר, דודו של סימבה, לא מרוצה מכל עניין זה מכיון שברגע אשר סימבה נולד נלקחה ממנו הזכות להיות המלך הבא על העמק, הוא חושב כיצד "לנקום" בסימבה על כך שלקח לו את תפקיד המלך. כאשר סימבה קצת גודל, מופאסה לוקח אותו לפסגה של צוק התקווה בשביל להראות לו את שטחי ממלכתו העתידית. סימבה רואה מחוץ לגבולות הממלכה אזור חשוך ואפל והוא מתעניין מה מתרחש שם למרות שאביו, מופאסה, הזהיר אותו כי מקום זה הוא מקום מסוכן ושבשום אופן אינו יגש לשם. סימבה הולך לבקר את דודו סקאר, סקאר מספר לו על האזור האסור, הוא מספר לו כי מקום זה הוא בית קברות לפילים ושרק מי שאמיץ הולך לשם. סקאר גורם לסימבה בכוונה להתעניין יותר במקום למרות שהוא יודע שנמצאים שם הצבועים אשר הם חיות מסוכנות עבורו. הוא עושה זאת על מנת להגביר את סקרנותו לגבי המקום וכך הוא ילך לשם ויסכן את חייו ואם יקרה לו משהו סקאר יהיה שוב המיועד למלך הבא ולא סימבה. סימבה באמת הולך לשם ולוקח איתו את חברתו נלה, מכיון שלא רצה שאימו, סאראבי, תדע לאן הוא הולך כדי שלא תעצור בעדו הוא משקר לה ואומר כי הם הולכים לבור המים, כדי שאימו ואמא של נלה יאשרו להם ללכת. סאראבי מסכימה בתנאי שזאזו ילך איתם וישגיח עליהם. גם פה ניתן להבחין באובדן הילדות, סימבה ונלה רוצים ללכת למקום אשר מסוכן לביטחונם, הם רוצים להרגיש בוגרים יותר ממה שהם באמת. סימבה ונלה מסכימים ובמהלך הדרך הם חומקים מהשגחתו של זאזו והולכים לעבר המקום האסור. סימבה פועל באופן יהיר, הוא לא חושב על ההשלכות שם מעשיו, הוא פועל במהירות ללא חשיבה מוקדמת. כאשר סימבה ונלה מתקרבים לבית הקברות זאזו מוצא אותם ומנסה לשנות את עמדתם ולהחזירם הביתה. הם עומדים על שלהם ולא מקשיבים לדעתו של זאזו.בבית הקברות הם פוגשים את הצבועים אשר קיבלו הוראה מסקאר לתקוף את סימבה ונלה ולפגוע בהם. זאזו מצליח לברוח מן הצבועים והולך לקרוא למוספה. כאשר מוספה מגיע הוא מגן עליהם ומציל אותם. בדרכם לכיון הבית מופאסה מבקש מזאזו לקחת את נלה הביתה על מנת שיוכל לדבר עם בנו, סימבה. סימבה מסביר לאביו כי הוא פעל כך מכיון שרצה להפגין את האומץ שיש לו, מוספה מסביר לו כי הוא להיות אמיץ לא מתבטא בכך שהוא הולך למקום שיעורר לו צרות. בסוף השיחה בין האב לבנו, הם שוכבים על הגב ומסתכלים על השמים ומוספה מספר לסימבה כי הכוכבים הנמצאים שם הם המלכים של העבר אשר שומרים עליהם מלמעלה. סקאר מתכנן מחדש את תוכניתו להחזיר לו את המלוכה, הוא מביא את סימבה אל תוך התהום, הולך בטענה שהוא כבר חוזר ובינתיים הצבועים הבריחו עדר של גנו למקום בו היה סימבה. סקאר הלך אל מופאסה ואמר לו שסימבה בסכנה, מופאסה אשר דאג לבנו בא לעזור לו אך בסופו של דבר יצא כי הוא הציל את סימבה אך הוא עצמו נהרג. סקאר אומר לסימבה לברוח אל מנת שלא יואשם בהריגת אביו. סימבה בורח, כאשר סימבה בוחר לפעול כך הוא בעצם מתנער מאחריות, הוא מוצא בבריחה כדרך האידיאלית להתמודד עם המצב. סימבה ניצל במדבר על ידי טימון ופומבה, הם מגדילים אותו עד שהוא נהיה בוגר. יום אחד מגיעה לביאה על מנת למצוא לה ולמשפחתה אוכל ותוקפת את טימון ופומבה, סימבה אשר בא לעזרתם נלחם בה אך פתאום מגלה כי לביאה זו היא נלה, חברתו. היא מספרת לו על השלטון של סקאר ועל מצבו של העמק, סימבה מרגיש אשם בכל המצב אך מעדיף לברוח מן עברו. בסוף סימבה מחליט להתנתק ממה שקרה לו בילדותו והוא חוזר כדי למלוך על העמק. הוא חוזר ומתעמת עם סקאר, סקאר מכריח את סימבה להתוודות על מותו של אביו מול כולם. כאשר סימבה מצליח לגבור על סקאר הוא גורם לו להודות באמת, שהוא זה שגרם למותו של מופאסה. סימבה השכיח ממנו את העבר ופעל למען העתיד הטוב, הוא התנתק ממה שקרה ופעל למען העמק, הוא בא כדי להציל את כולם מידי סקאר. סימבה ממשיך את מלוכת אביו והופך למלך החדש. כשאר העמק משתקם נולדת לסימבה ונלה בת אשר רפיקי מציג אותה מול כולם כמו שעשה עם סימבה כאשר היה גור.
צבועים -
מראה הצבועים אפל מהשאר, הם הכהים בחברה ולכן צריך כמה שיותר להתרחק מהם על מנת שלא יפגו ויזיקו חלילה.
אד: ה"טיפש" בחבורה, אינו יודע לדבר, יודע לעשות רק הבעות פנים וקולות מוזרים.
באנזי: לא אוהב את אד במיוחד.
שאנזי: מנהיגת הצבועים, נראה שהיא תמיד חושבת ליזום משהו.
אד, באנזי ושאנזי הם צבועים מסוכנים שמונהגים ע"י סקאר. הם משמשים כעוזריו של סקאר למען האינטרסים שלו. בסרט סקאר משתמש בצבועים והם מתנהגים בפראות נגד אויביו של סקאר במטרה להפחידם, הם מדברים בגסות ואינם מרחמים על אף אחד, משמע הצבועים משמשים כחיילי סקאר ומוכנים לעשות הכל על מנת לגרום לאוייבי סקאר לאי נוחות. כאשר סקאר ממנה את עצמו כמלך על צוק התקווה בעקבות הידיעה שהפיץ שסימבה נהרג ביחד עם מופאסה, אך רק מופאסה נהרג - במילים אחרות, הודיע לכולם כי אין המשך לשושלת המלוכה . ובכך סקאר נותן לצבועים זכויות בממלכתו, יותר נכון מבטיח אך לא מקיים. ובכך נוצר שבממלכתו סובלים מחוסר מזון כולל הצבועים.
בסופו של דבר הצבועים מעוניינים בעולם של שוויון בין כולם, הם לא רוצים להיות יוצאי דופן. הם נתיני סקאר אך ורק מן הסביה הפשוטה שהבטיח להם מזון וזכויות,כל אשר חלמו עליו באותה העת, מי יכול להאשים יצורים כה נאיבים שהאינו בבשקר וראו בכך אמת?. (בפועל סקאר לא קיים את הבטחתו, הוא הביא לעתיד גרוע).
אולי הצבועים הם קורבנות של הנסיבות, של מראם הכהה והמפחיד שגרם לאחרים להתרחק מהם, הם נולדים כך, לא ביקשו זאת עליהם בשום שלב בחייהם...
הצבועים רק רצו לחיות חיים הוגנים, אך המצב כבר לא אפשר זאת ולכן היו צריכים להיות כפופים לסקאר, כיוון שהיה תקוותם האחרונה.
מופאסה הוא אביו של סימבה, גיבור הסרט, בן זוגה של סאראבי ואחיו של סקאר, מופאסה, אריה בוגר, בעל פרווה זהובה ורעמה גדולה ומטופחת. מופאסה, אריה בעל כריזמה, יכולת הנהגה ושליטה על כל החיות, חכם ולכן מונה למלך על צוק התקווה ומקבל כבוד רב משאר החיות. אמנם, ישנן חיות אשר מפחדות ממנו אך בגלל היותו מלך טוב הוא עדיין מקבל כבוד והערכה גם מהן. למרות היותו מלך, כביכול מושלם, מופאסה הוא מלך שוביניסט וזאת אפשר לראות מכיוון שבתחילת הסרט, כאשר סימבה בכה, אמר מופאסה לאשתו שבשעות הלילה כאשר בוכה בנם היא צריכה לקום לטפל בו ולהאכיל אותו. זה אבסורד לפעמים איך שבטבע יש יותר שוביניזם מאשר בקרב בני האדם. כי הרי מקומה של האישה בבית במטבח ומקמום הלביאה בשדה הצייד, הלביאה כלביאה אמורה לדאוג לגורה , להאכילו ולדאוג לכל דבר שיצטרך בעוד האריה נח בכל שעות היום ולעיתים מניד עפעף.
כאשר מתבגר מעט סימבה לוקח אותו מופאסה לראש צוק התקווה. שם, הוא מרים אותו גבוה ואומר לו כי יבוא יום והוא ימלוך על צוק התקווה, כאשר מלכותו של מופאסה תסתיים. בכך, הוא קובע מראש את ההמשך אשר כולל את עתידו של סימבה כמולך הבא על "צוק התקווה". מעשה טוב או לא? היא אינה השאלה במקרה הזה, השאלה אותה אנו צריכים לשאול את עצמינו היא האם זה נכון להכתיר את סימבה לאחר מות מופאסה, ולהמשיך במסורת המלוכנית? אמנם מופאסה הוא המלך ואחריו אמור למלוך בנו, אך זהו מעשה שתלטני ולא בהכרח אומר כי עקב שורשי דמו צריך סימבה למלוך. מופאסה פועל בדרך מלוכנית עתיקה ומיושנת של עריצים ורודנים מן העבר דבר אשר מצייר את דמות מופאסה כדמות רודנית וניאנדרטלית. בנוסף לכך, יש שיראו שבמעשה הריסת ילדותו של סימבה. כלומר, מקדים את זמנו. הרי סימבה הוא עוד ילד קטן וכבר מגיל קטן מפיל עליו אביו את עול המלוכה ואחריות הנועדה למלך בוגר הבשל למלוך. בכך, מראש הוא הופך את סימבה לילד תחרותי, כי רוצה להיות המלך היחיד ושאף אחד לא יקח את מקומו, לשתלטן ומתנשא מעל החיות האחרות.
אך הריסת ילדותו של סימבה לא מסתיימת פה, כאשר נקלע סימבה לצרה מגיע מופאסה לחלץ אותו. על מנת להפחיד את הצבועים ולהציל את בנו, משתמש מופאסה באלימות ובהפחדה. מן מעשי אביו סימבה עלול להבין כי על מנת להיות מלך טוב , מכובד ומוערך אשר יכול לנצח כל אחד צריך להשתמש באלימות ולהפחיד את כל מי שעומד מולו. בעקבות כך כבר מגיל קטן לומד סימבה מהי אלימות , ובהמשך גם משתמש בה.
סקאר-
סקאר הינו אחיו של מופאסה המלך אשר מולך על ממלכה שלווה אשר חיה בהרמוניה הוא למעשה אחיו הקטן של המלך ויש לו רצון לשלוט במקום אחיו, הוא גם דודו של סימבה. על פניו ישנה צלקת ומכאן בא שמו וגם דבר זה מעיד על דמותו שהיא מצולקת, פגועה, פגומה ושונה מהאחרים הוא גם כהה יותר מה שמבדיל אותו מהאחרים.הוא נחשב לאריה קר, אכזר, חסר מצפון, חסר ערכים, חסר כבוד וכאחד שיעשה הכל על מנת להשיג את מטרתו. סקאר עפ"י הסרט שימש כמנהיג הצבועים ורצח את אבא של סימבה וניסה להרוגו.
הייתכן שאנחנו טועים לגבי סקאר ודמותו?
הסיפור המוצג לפנינו בסרט "מלך האריות" שמתרחש ב"צוק התקווה" הינו סיפור גבורה ובו הטוב מנצח את הרע, סימבה ומופאסה הם הצדיקים וסקאר הוא האויב הרשע. אם נתבונן בדברים באופן עמוק יותר נוכל לגלות כי אולי סקאר לא היה הנבל שחשבנו שהוא אחרי הכל, אולי הוא בעצם גיבור טראגי שסתם נעשה לו עוול עקב יריבותו עם אחיו מופאסה?
היריבות בין האחים: בסרט מוצגת יריבות בין שני האחים שנוכל לראות כי היא נובעת מתוך עמדותיהם הפוליטיות המנוגדות, מופאסה נקט בשיטה הרודנית - "כשאנחנו מתים, הגוף שלנו הופך לעשב, האנטילופות אוכלות את העשב, ואנחנו אוכלים את האנטילופות, וכך כולנו חלק מגלגל החיים הגדול", כך מסביר מופאסה לבנו סימבה. ואילו סקאר נקט בשיטה דמוקרטית -שאיפתו למלכות לכך שיהיה שיוויון בין החיות האחרות לבי הצבועים, הוא צודד לצבועים שנמצאים מחוץ ל"גלגל החיים" הם יצורים ששנואים ע"י היצורים שמתגוררים ב"צוק התקווה".
הרג את מופאסה: לא פילא שכולנו חושבים שסקאר הוא הרשע בכל הסיפור הזה, הרי הוא הרג את מופאסה ואפילו הודה במעשיו, לא?
אפילו לא אחד ראה את הרצח מתרחש רק החיות שלא אומרות דבר וסימבה שראה אך ורק את נפילתו של אביו ולא היה נוכח בעת הרצח עצמו. הווידוי של מופאסה חיזק את המחשבה שהוא אכן רצח את מופאסה אחיו, אך האם הווידוי נאמר ממקום אמיתי או ממקום של פחד ואיומים?, סימבה בסוף הסרט מתעמת עם סקאר ומאשים אותו בבגידה ומאיים להרגו כאשר התוודה אליו סקאר, מכאן נוכל לראות כי הווידוי נאמר תחת איומים ולחץ.
שלטון סקאר: עוד סיבה משמעותית שאנו מחשיבים את סקאר לנבל הרשע בסרט היא האופן בו שלט,לאחר מות מופאסה כאשר לקח את השלטון החל לנאום- "מותו של מופאסה היה טרגדיה איומה. אבל לאבד את סימבה, שבקושי הספיק לחיות… עבורי זה אובדן אישי עמוק. בלב כבד אני מקבל את הכס. אך מתוך עפר הטרגדיה הזאת אנו נקום, להגיע לשחר של עידן חדש, שבו אריה וצבוע יחיו יחד בעתיד גדול ונפלא". מבלי להביט במילים בקונוטציה שלילית אלא באופן אובייקטיבי נגלה כי סקאר הרשע שהרג לכאורה את מופאסה ולאחר היעדרו של סימבה ירש את הכתר למעשה רוצה שוויון בין שני הזנים ולהטיב את העתיד ב"צוק התקווה". במקום לנצל את הרגע של לקיחת השלטון מאחיו מופאסה, בנאום בו יציג את העתיד ה"איום" שהולך להטיל על "צוק התקווה" הרי זהו הרגע שבו הוא השיג את מטרתו, הגשים את תכניתו הזדונית, קיבל את השלטון, הוא בעצם מציג עתיד של שלום ושוויון בו הצבועים והאריות יוכלו לחיות ביחד.
ניתוח השיר:
אם היינו רואים את השיר כחלק מן הסרט היינו בוודאי אומרים כי השיר הינו שיר ההשתלטות
המתוכננת של סקאר על הממלכה.
השיר בעיקר מתמקד בסקאר וב"חיילי המשנה" שלו- הצבועים, הדמויות בשיר מוצגות כרעות, מגעילות, כהות עור אשר גרות בסביבה חשוכה וקודרת כך מוצגות הדמויות במהלך כל הסרט.
